אנשים יושבים מסיבות רבות. אנחנו יושבים לנוח, לעבוד, לאכול, לצייר, לדבר, להקשיב, לחכות ועוד. כל מצב שכזה כרוך בעיצוב כיסאות המותאמים פונקציונלית למטרות השונות הללו. אבל איך כל זה התחיל? איך למדנו להתאים את הכיסא לסוג הישיבה? בואו נחזור קצת אחורה.
הפתרון ה"לא נוח" של ג'ורג' נלסון: שיעור בעיצוב וניהול זמן
האגדה מספרת שג'ורג' נלסון, מעצב תעשייתי אמריקאי, לא רצה שהמבקרים שלו ישהו במשרדו יותר מדי זמן. כיאה לגאונות המסוימת שלו, הוא הגה פתרון לבעיה זו, בצורת ספסל שמשופע לאורך קיר אחד. הדק הזה בהחלט היו בעל ערך אסתטי, אבל באופן משמעותי יותר, הוא שימש כסוג של טיימר מבוסס אי נוחות, משום שישיבה על הספסל הייתה מאוד לא נוחה כעבור כמה רגעים. כך רמז נלסון לאורחיו – עזבו אותי לשלום, הגיע הזמן שלכם להתקדם הלאה מכאן.
הדוגמה של הספסל מציגה ניסוח ומניפולציה יעילה של קריטריונים לישיבה שיופיעו כ-20 שנה מאוחר יותר בקטלוג של הרמן מילר מ-1964. תפקוד ומטרה, האנטומיה של האדם, הפסיכולוגיה של האירוע והתכונות הפיזיקליות כולם מתאחדים כדי לפתור בעיה מסוימת – במקרה הזה, הסלידה של נלסון מהפרעות לא מתוכננות ואירוחים ארוכים במשרד.
בעוד שהטקסט הקטלוגי טוען ש"כיסאות הרמן מילר שומרים על האיכויות הנצחיות שלהם" (לכאורה די מדויק, בהתחשב במספר הכיסאות משנת 1964 שהרמן מילר עדיין מייצר ומפיץ), זה מדגיש גם שהחשיבה שלנו נשארת נצחית. כלומר, למרות שהעולם השתנה באופן משמעותי – הפסיכולוגיה של האירוע והתכונות הפיזיות עדיין מנחים את האופן שבו אנחנו חושבים על ישיבה.
חידושים ארגונומיים, שיפור חווית הישיבה וחיזוק הבריאות
רבות מהפעילויות הבסיסיות של השגרה שלנו נשארו דומות, אבל האופן שבו אנו מתנהלים השתנה מאוד מאז שנות השישים. אם ניקח בחשבון פונקציה ותכלית, משמעותה של הטכנולוגיה כיום היא שאנשים כבר פחות ופחות קשורים לשולחן. אבל יחד עם זאת, משימות שפעם דרשו מאתנו יציאה מהבית (כמו שליחת דואר או קניות למשל) יכולות להיעשות היום בישיבה. בהתחשב בכך, מגוון רחב יותר של הגדרות ומגוון גדול יותר של מקומות ישיבה עשויים להיחשב כעת כמתאימים לעבודה.
ובבסיסו של דבר, האנטומיה האנושית לא השתנתה ב-50 השנים האחרונות. אבל כיום, אנו יודעים יותר מאי פעם על הצורה בה הגוף שלנו פועל. לכן הרמן מילר יישם את הידע הזה לפיתוח כיסאות ארגונומיים יעילים יותר ויותר. לדוגמה, כעת אנו מבינים שישיבה סטטית במצב אחד מפחיתה את פעולת השאיבה הטבעית של השרירים המספקת חומרים מזינים לדיסקים הבין חולייתיים, דבר שיש להימנע ממנו. לצד זאת, אנו מבינים שגם אם נגוון את תנוחות הישיבה שלנו, עלינו להמשיך לשמור על הטיה קדימה של האגן, המשחזרת את העקמומיות הטבעית של עמוד השדרה.
עיצוב מחדש של סביבות עבודה והכנסת גיוון לחוויות הישיבה
העבודה היום יכולה להיות רשמית בדיוק כמו שהייתה תמיד, אבל היא גם יכולה להיות רגועה וחברתית יותר. על המעצבים של היום מוטלת המשימה לתת חשיבות למגוון רחב יותר של חוויות ישיבה, שישפרו את העבודה. לדוגמה, בעוד שלפני 50 שנה אולי לא היה מתקבל על הדעת להציג בחללי העבודה פריטים שמזוהים עם הסלון הביתי, היום אנו מבינים את הערך והאווירה הנעימה שהם יוצרים.
ואם בעבר פיברגלס ופלסטיק ייצגו את החדשנות החומרית וההשקעה בעיצוב, היום אנחנו יודעים לומר שהחומר היקר הוא דווקא נתונים. הם מסייעים לנו לעצב את הכיסא הטוב ביותר, שיענה על הצרכים המדויקים של היושב וישחק תפקיד משמעותי יותר בעיצוב אווירה נוחה.
כסאות כראי החברה: מיזוג בין פונקציה, תרבות ויעילות
כיסאות אינם רק חפץ פונקציונלי, הם גם בעלי הקשרים תרבותיים. כסאות שפעם נועדו אך ורק למנוחה מהווים כיום אפשרויות מעולות לשיפור מצב הרוח, וכן להגברת היעילות בעבודה. כסאות שבעבר נועדו אך ורק לבית מצאו את דרכם למשרד, והכניסו חיים חדשים לחללי העבודה המשותפים. תכונות יעילות, ביצועים משופרים וטכנולוגיות חדשות אפשרו לנו ליצור כסאות עבודה ארגונומיים חדשניים, עם תוצאות מקוריות לחלוטין.
